1ולא תסיג גבול. במצות שוכן זבול. ולא תשחית עץ יבול. בעת תבנה מצורים:2התורה אמרה לא תסיג גבול רעך אשר גבלו כלומר בקרקע שנחלק במחיצה אסור לשנות המחיצה להכניסה ברשות חבירו למען הרחיב את גבולו ואמרו בספרי לא תסיג גבול רעך והלא כבר נאמר לא תגזול ומה ת"ל לא תסיג גבול רעך מלמד שכל העוקר תחומו של חבירו עובר בשני לאוין יכול אף בחוצה לארץ כן ת"ל בנחלתך אשר תנחל בארץ ישראל עובר בשני לאוין בחוצה לארץ אינו עובר אלא בלאו אחד כלומר משום לא תגזול אם כן לאו זה הוא מיוחד בארץ ישראל וראוי להכניסו במנין. והשם ית' הוא שוכן זבול והוא בית המקדש שנ' בנה בניתי בית זבול לך או הוא השמים שנקראו זבול שנ' שמש ירח עמד זבולה וכמו שנז' במסכת חגיגה:3ולא תשחית עץ יבול היא אזהרה שלא לקוץ אילן מאכל דרך השחתה שנ' לא תשחית את עצה והוכפל לאו זה באמרו כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות ואין כאן שני לאוין כי שניהם בענין אחד ובסוף מכות אמרו שהקוצץ אילנות טובות עובר משום ואותו לא תכרות. בעת תבנה מצורים, והוא לשון התורה ובנית מצור: